<h1>ארחות חיים הלכ' סוכה סימן י"א</h1>
<h2>דף ט:</h2>
העושה סוכתו תחת האילן כאלו עשאה בתוך הבית. ופי' הב' ההשלמה שזה בהיות צל האילן מרובה מחמתו אבל היה האילן חמתו מרובה מצלתו וצל הסוכה מרובה מחמתה בלתי צירוף צל האילן בין שהסיכוך תחת האילן בין שהוא עליו כשרה והוא שחבטן פי' שחבט הענפים עד שנשרו העלים דגלי דעתיה דלא ניחא ליה בצל האילן כלל ונעשה האילן כאלו עומד בעצמו ואפי' לכתחלה מותר וכן פי' הריא"ג ז"ל והר"ש ז"ל מתיר בחבטה אפי' אין צלתה מרובה מחמתה בלתי צירוף צל האילן ופי' חבטה שהשפיל הענפים המודלים על הסוכ' ועירבן עם הסכך וכן פי' הר' אהרן הלוי ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל והר"ז ז"ל הוסיף בזה ואמר דכל זה שהאילן קודם לסוכה אבל אם קדמה הסוכה שנעשית תחלה כהלכתה ואח"כ הדלה עליה גפן או דלעת או אילן אחר אם אותו הסכך הפסול חמתו מרובה מצלתו כשרה אפי' בלי חבטה שאין לומר שיצטרף הסכך הפסול עם הכשר אחר שנעשית כהלכתה תחלה בלא סכך פסול אבל אם צל הסכך פסול מרובה על חמתו אין קדימת הסכך כשר מועיל כלום להכשירה. והרב שקלי ז"ל כתב שאין לפסלה בשום פנים אם נעשית כהלכה מתחלה וכן פסק הרשב"א ז"ל.
<h2>דף כב:</h2>
העושה סוכה בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה בי"ט בראש האילן או ע"ג גמל כשרה ואין עולין לה בי"ט לפי שאסור לעלות לאילן או לבהמה בי"ט. היו מקצת דפנות עשויות בידי אדם ומקצתן אילנות רואין כל שאילו ינטלו האילנות היא יכולה לעמוד בדפנות שבידי אדם עולין לה בי"ט.
